אמנותו של ג’וג’ן צ’ודהורי – אפלה, נוקבת ומתבוננת – Artisera

1
אמנותו של ג’וג’ן צ’ודהורי – אפלה, נוקבת ומתבוננת – Artisera

משיכות דרמטיות ללא הפרעה מתמזגות ויוצרות דמויות אפלות ולופתות ביצירתו של Jogen Chowdhury, אחד מ-21 המוערכים ביותר בהודו.רחוב אמני המאה. יוגן, שנולד ב-1939 בדהרפארה, כפר במחוז פארידפור בבנגלדש, ידוע בתיאור הישר שלו של הריקבון והכאב שהם חלק מולד מהקיום האנושי.

(קרדיט צילום: רוהיט צ’וואלה)

התחלות במיליון טעון פוליטית

האמנות תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מעולמו של ג’וג’ן צ’ודהורי – אביו, פראמתה נאת צ’ודהורי, היה זמינדר ואמן שהתעניין בציור סצנות מיתולוגיות הינדיות, ואמו, מומחית לציורי אלפנה. יוגן גדל במילייה טעון פוליטית; הוא ציין בראיונות שילדותו בקולקטה הייתה מוטרדת עם תנועות פוליטיות. בעוד שכמה מיצירות האמנות של יוגן משנותיו בקולקטה אכן מתארות סצנות אידיליות של חיים כפריים, כאב וסבל הם בכל מקום ביצירתו של האמן, השואבים מחוויותיו ומסביבתו שלו.

יצירת אמנות המתארת ​​חיים כפריים (מקור: jogenchowdhury.net)

משפחתו של Jogen Chowdhury העידה על החלוקה של 1947, ונאלצה לעבור ממזרח בנגל (כיום בנגלדש) למערב בנגל. לטראומה ומאבקם של פליטים שהיו עדים להם ממקור ראשון הייתה השפעה רבה עליו, ניכרת בתיאוריו העזים של העוני והסבל החריפים בהתנחלויות הפליטים. זיכרונות רודפים של מהומות קהילתיות בין הינדים למוסלמים שהוא היה עד להן לאחר שעבר למערב בנגל, הרעב של 1943 ותנועת האוכל של 1959, הטילו גם הם אפלולית על שנותיו הראשונות של האמן.

אישה שוכבת, 1960 (מקור: jogenchowdhury.net)

שנים מכוננות באמנות

Jogen Chowdhury למד במכללה הממשלתית לאמנות ומלאכה, קולקטה, בין השנים 1955-60, ועבד כמעצב עבור לוח הנול, קולקטה, לפני שעבר לפריז בשנת 1965. בפריז, הוא התאמן ב- L’Ecole Nationale Superior des Beax-Arts בשנים 1965-67 על מלגת ממשלת צרפת. יוגן למד הרבה מסצנת האמנות והתרבות בפריז, במיוחד בגלל שהיא הייתה שונה לחלוטין ממה שנחשף אליו בהודו. ב-1966 הוענק לו פרס הצרפתי דה לה ז’ון פיינטור בפריז. השנים שבילה בפריז העניקו לו הבנה באמנות מופשטת.

קומפוזיציה – I, 1966 (מקור: jogenchowdhury.net)

מעגל מלא

חזר להודו ב-1968, יוגן עבד כמעצב טקסטיל עם לוח הנול במדרס לשעבר, עד 1972. הוא ערך בעיר תערוכת יחיד ראשונה של ציורי דיו ופסטל, אבל רוב האנשים מצאו את יצירות האמנות שלו מוזרות, אפלות ומטרידות. . רק ציור אחד נקנה, וגם זה, על ידי חבר!

לאחר תפקידו של האמן במדרס, 15 שנות כהונה כאוצר אמנות ב-Rashtrapati Bhavan. שם, בזמן שעבודה רשמית החזיקה אותו כל היום, הוא היה מצייר עד 2 בלילה בכל לילה. הוא יצר עשרה ציורים גדולים בתקופה זו, מה שזיכה אותו בהכרה בחוגי האמנות של דלהי. החיים השלימו מעגל עבור יוגן, עשרות שנים מאוחר יותר ב-2014, כשהוזמן לשהות ב-Rashtrapati Bhavan כאמן מגוריו הראשון.

יצירת אמנות שנוצרה בתקופתו של יוגן בדלהי (מקור: jogenchowdhury.net)

מאסטר של קווים לא שבורים

למרות שהוא פורה במדיומים השונים שבהם השתמש לאורך השנים, כמו דיו ופסטל, צבעי מים, שמן ועט, רוב יצירות האמנות של Jogen Chowdhury כוללות קווים בלתי נשברים ומתפתלים בדיו ובפסטל. בחירת המדיום הזו באה מתוך נטייתו של האמן להיות אינדיבידואליסטי. הדמויות האנושיות המעוותות ביצירות האמנות שלו בולטות בקווים משתלטים ובלתי מעורפלים העוברים על פני הבד, ומעניקים לו את התווית ‘אמן של קווים בלתי נשברים’.

ללא כותרת, 1997 (מקור: jogenchowdhury.net)

ג’וג’ן משתמש לעתים קרובות בכלי הבקיעה הצולבת כדי להשיג וריאציות בטון ובמרקם של יצירות האמנות שלו. הוא מעדיף להשתמש בדיו שחור, מכיוון שהוא מוציא את החושך שהוא מקשר עם החיים עצמם. אולי סיבה נוספת לבחירה הזו, היא שלא היה לו חשמל בבית במהלך ימיו בקולג’, מה שאילץ אותו לצייר ולצבוע בעיקר בשחור תוך כדי עבודה על האמנות שלו בלילה, באור מנורה.

יצירת אמנות המציגה את טכניקת ההצלבה של יוגן
(מקור: jogenchowdhury.net)

תיאור של אכזריות וסבל אנושיים

תודעה חברתית-פוליטית והשתקפויות של חוסר אנושיות שופעות בעולם, חודרות לרוב יצירות האמנות של ג’וג’ן צ’ודהורי, שהן אלגוריות עמוקות ומופנות.

ביטויים עדינים של כאב ניתן למצוא בכמה מיצירותיו המוקדמות ביותר של יוגן, כמו ‘דיוקן בודי’ המהורהר (1957) ו’Namita’ (1957), ציור פסטל של אחותו מול מנורת נפט. האלמנטים העדינים הללו פינו אז את מקומם ליצירותיו הפיגורטיביות משנות ה-70, שהוציאו ביתר עוז את מהות המצב האנושי האומלל. בציורו המפורסם ‘נמר לאור הירח’, אמר יוגן הצהרה חזקה נגד תקופת החירום בהודו, שנפרשה בין השנים 1975-77.

נמר לאור הירח (מקור: jogenchowdhury.net)

הציורים הפיגורטיביים עברו בסופו של דבר לציורים סאטיריים מורכבים יותר, שעשה בשנטיניקטן משנת 1987. סדרה ידועה של יוגן מ-2005, מתייחסת לכלא אבו גרייב ולהתעללות המחרידה של חיילים אמריקאים בעיראק באסירים. יוגן מתאר את הייסורים והעינויים של האסירים באמצעות דמויות גרוטסקיות שצוירו בחתכים וסימנים על כל גופם.

אבו גרייב, 2005 (מקור: jogenchowdhury.net)

פרסים, שבחים ותרומות

Jogen Chowdhury הציג את אמנותו בכל העולם, ועבודותיו נמכרו גם על ידי בתי מכירות פומביים בעלי שם עולמי. האמן עטור השבחים זכה לשבחים על עבודתו. בשנת 1986 הוא קיבל פרס בביאנלה השנייה של הוואנה, קובה, ובשנת 2001 הוענק לו ה-Kalidas Sanman על ידי ממשלת מאדיה פראדש.

בשנת 2016, יוגן הקים מגזין אמנות, ArtEast, ובשנת 2019, הוא פתח מוזיאון המוקדש כולו לאמנות חזותית. הראשון מסוגו בקולקטה, ‘Charubasona, the Jogen Chowdhury Center for Arts’ בן חמש הקומות, מכיל שפע מיצירות האמנות שלו, שראשיתו בימי ילדותו, ועוקב אחר התפתחותו כאמן.

Charubasona, מרכז Jogen Chowdhury לאמנויות (מקור: ההינדו)

האמן, כיום בשנות ה-80 לחייו, חי ועובד בשנטיניקטן שבמערב בנגל, שם מבקרים אותו תדיר על ידי אמנים מתפתחים ומבוססים. הוא מחזיר לקהילת האמנות על ידי אינטראקציה קבועה עם סטודנטים לאמנות ועוזר להם למצוא סגנונות שונים משלהם, ומקפיד לקנות יצירות אמנות של אמנים מתחילים כאות עידוד.

פוסטים דומים

Leave a Reply